050-2061776 
050-2061776
ראשית אנו מברכים אותך על ההיריון ושמחים כי בחרת במרפאתנו למעקב אחר התפתחות ההיריון.
משך ההיריון הנו כ-40 שבועות ונהוג לחלק את משך התקופה לשלושה חלקים:
טרימסטר ראשון עד שבוע 13
טרימסטר שני בין השבועות 14-27
טרימסטר שלישי בין השבועות 28-40
את כל המעקב הרפואי לרבות מפגשי הרופא, יעוץ גנטי, שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת, סקירת מערכות מאוחרת בדיקת התפתחות של העובר בשליש השלישי ואפשרות לבדיקת סיסי שלייה וניקור מי שפיר ניתן לבצע במסגרת המרפאה.
הביקור הראשון הנו ביקור היכרות. במהלך הביקור נברר על הריונות קודמים באם היו, עבר גניקולוגי, עבר רפואי כללי (מחלות רקע, וניתוחים), האם את נוטלת תרופות, האם יש לך רגישות כלשהי לתרופות או מזון, רקע משפחתי של סכרת, קרישיות יתר או יתר ל”ד. בנוסף נברר לגבי מחלות גנטיות/כרומוזומליות במשפחתך או במשפחת בן הזוג בגינן נידרש בירור נוסף.
בהמשך נשוחח על אופן המעקב ועל הבדיקות שאנו ממליצים לבצע במהלך ההיריון. נשוחח על בדיקות הסקר לנשאות גנטית אשר נקבעות באמצעות תוכנת הגנומטר הנמצאת במספר מרכזים של קופות החולים.
בקישור זה של משרד הבריאות ניתן ללמוד יותר על הבדיקות הגנטיות השונות.
נסביר ונפרט על הבדיקות השונות בהיריון. נעמוד על ההבדלים בין בדיקות הסקר השונות לגילוי תסמונת דאון (סקר ביוכימי של הטרימסטר הראשון, הסקר הביוכימי של הטרימסטר השני או בדיקת ה- NIPT) לבדיקות האבחנתיות כסיסי שלייה וניקור מי שפיר. נפרט על בדיקות האולטרסאונד השונות (שקיפות עורפית סקירת מערכות ראשונה שנייה ושלישית). במהלך הפגישה נבצע בדיקה גופנית ובדיקת אולטרסאונד על מנת לוודא תקינות ההיריון, מספר העוברים ומיקומו של שק ההיריון. בסיום המפגש תקבלי דף המסכם בצורה מסודרת את הבדיקות המומלצות על ידינו ותופני לבדיקת שתן כללית ושתן לתרבית ובדיקות דם הכוללות ספירת דם, סוג דם ונוגדנים, רמת סוכר (גלוקוז) בדם, מידת החיסון למחלות כגון אדמת, עגבת וצהבת נגיפית מסוג B וכן בדיקות למחלות זיהומיות שונות כ-HIV, הפטיטיס C, CMV וToxoplasma (במידת הצורך).
במהלך ההיריון נמשיך כמובן להיפגש מידי חודש עד הלידה. בכל מפגש נוודא את תקינותן של הבדיקות השונות אליהן הופנית ונעקוב בקפדנות אחר התפתחות העובר. אנו משתמשים במכשור האולטרסאונד המתקדם ביותר המאפשר לנו לבצע מגוון בדיקות כולל בדיקות דופלר, תלת מימד וארבע מימד. בסיום הבדיקה תקבלי דו”ח ובו פירוט כל המערכות שנבדקו והאם הן נמצאו תקינות, צילומים, סרטונים ו -DVD של מהלך הבדיקה.
כתלות בשיתוף הפעולה של העובר נשמח תמיד לספק תמונות תלת מימד וסרטוני 4-מימד למזכרת
מבוצעת במרפאה בין השבועות 11 ל-13 ושישה ימים. הבדיקה מסוגלת לאתר כ 75% ממקרי תסמונת דאון.
בתוספת בדיקת הסקר הביוכימי של השליש הראשון ניתן להעלות את אחוזי האבחון של תסמונת דאון לכדי 85%. בדיקת הסקר הביוכימי של השליש הראשון מבוצעת במעבדות קופות החולים או במעבדות פרטיות. את הבדיקה הכרוכה בנטילת דם ומדידת הסמנים הביוכימיים HCG ו – Papp A יש לבצע קרוב ככל שניתן למועד ביצוע בדיקת השקיפות העורפית. יש לבדיקה את דו”ח השקיפות.
עוד על בדיקת שקיפות עורפית ניתן לקרוא כאן
בשנים האחרונות התפתחו בדיקות המאפשרות להעריך את הסיכון להפרעות כרומוזומליות בעובר, באמצעות בדיקת דם של האם – בדיקת NIPT/NIPS. קיימות חברות פרטיות רבות המציעות את הבדיקה וקיימים הבדלים בין החברות מבחינת מספר הכרומוזומים הנבדקים. הייתרון בבדיקה זו הינו שהיא אינה בדיקה פולשנית ואינה כרוכה בסיכון לעובר.
אולם, בדיקה זו אינה מהווה תחליף לבדיקת מי השפיר/סיסי שלייה.
בדיקה זו הנה בדיקת סקר בלבד, והיא אינה בדיקה אבחנתית. הבדיקה מספקת מידע “עקיף” על הדנ”א של העובר ואינה בודקת את הדנ”א הישיר מהעובר עצמו. כמו כן בדיקה זו אינה יכולה לאתר שינויים כרומוזומלים מזעריים אשר נבדקים בבדיקת הצ’יפ הגנטי, ואינה בודקת מחלות גנטיות ספציפיות במידה וידועה נשאות למחלה מסוימת אצל בני הזוג.
זוהי בדיקת אולטרסאונד המבוצעת בין השבועות 14-17 להיריון. הבדיקה מבוצעת בגישה נרתיקית (וואגינאלית) או בטנית. מטרת הסקירה המוקדמת הינה לבדוק ולהעריך את מכלולי הגוף השונים של העובר ולחפש סימנים ומומים היכולים לעורר חשד לבעיות אנטומיות או תסמונות גנטיות/כרומוזומליות בעובר. באמצעות הבדיקה ניתן לאתר מעל 75% מהמומים הקיימים.
עוד על סקירת מערכות מוקדמת ניתן לקרוא כאן.
בדיקת סקר נוספת לאיתור תסמונת דאון. הבדיקה מבוצעת בין השבועות 16-18 להיריון. בבדיקה נמדדת רמתם של מספר סמנים ביוכימיים בדם האם:
התבחין המשולש: חלבון עוברי (αFP), גונאדוטרופין (HCG) ואסטריול (E3).
התבחין המרובע: תבחין משולש + אינהיבין A Inhibin) A)
• מלבד הסיכון לתסמונת דאון לחלבון העוברי αFP חשיבות נוספת שכן רמתו עולה בסוגים מסוימים של מומי העובר כגון מומים פתוחים של מערכת העצבים, פגמים בדופן הבטן של העובר ועוד
• לסמנים הביוכימיים חשיבות גם בהערכה עתידית של התפקוד השלייתי בשלבי ההיריון המאוחרים ובהערכת הסיכון האפשרי לרעלת היריון, יתר ל”ד אימהי והאטה בגדילה התוך רחמית (IUGR).
את התבחין המשולש / התבחין המרובע ניתן לבצע כבדיקה בודדת, אך בדיקה משולבת (Integrated Test) של התבחין המרובע עם בדיקת הסקר הביוכימי של הטרימסטר הראשון מעלה את רגישות הבדיקה לזיהוי תסמונת דאון ל-95%.
בדיקת סיסי שלייה מבוצעת בין השבועות 13-10 להיריון. הסיבות לביצוע בדיקת סיסי שלייה דומות לסיבות לביצוע ניקור מי שפיר וכוללות בין השאר:
• גיל מעל 35
• תשובה חריגה של בדיקת השקיפות העורפית
• כאשר ידוע כי בני הזוג נשאים למחלה גנטית
• זוגות אשר בהריון קודם נולד ילד עם תסמונת דאון או הפרעה כרומוזומלית אחרת
• רצון אישי
הבדיקה ניתנת לביצוע דרך הבטן או דרך הנרתיק בהתאם למיקום השלייה ועל פי שיקול הרופא/ה בעת ביצוע הבדיקה.
כאשר השלייה קידמית/גבוהה נשתמש בגישה בטנית – החדרת מחט דקה לשלייה דרך הבטן.
כאשר השלייה נמוכה/אחורית נשתמש בגישה הנרתיקית – החדרת צינורית דקה, דרך הנרתיק וצוואר הרחם לשלייה.
בשתי הגישות מבוצע אולטרהסאונד במשך כל הבדיקה על מנת לוודא שהמחט או הצינורית אינן חוצות את השלייה ופוגעות בעובר עצמו.
הפעולה נמשכת כמספר דקות וכרוכה בכאב קל עד בינוני.
אין צורך באשפוז וניתן לחזור הביתה מספר דקות לאחר הבדיקה. לאחר הבדיקה מומלץ מנוחה של 3 ימים (כולל יום הדיקור) בהם מומלץ להמנע מפעילות מאומצת ונשיאת משקל כבד אולם אין צורך לשכב במיטה.
עוד על בדיקת סיסי שלייה ניתן לקרוא כאן.
במהלך הבדיקה אנו לוקחים דגימה מתוך נוזל מי השפיר העוטף את העובר ברחם. מתוך הנוזל אנו מבודדים תאים עובריים (רובם תאים שנושרים מעורו של העובר) לבדיקת הדנ”א של העובר. דגימת הנוזל מבוצעת באמצעות מחט דקיקה המוחדרת לתוך חלל מי השפיר. הפעולה מבוצעת תחת הנחיית מכשיר אולטרהסאונד על מנת למנוע את פגיעת המחט בעובר עצמו. הבידקה אינה כרורכה באישפוז והנוזל מתחדש תוך מספר שעות.
את בדיקת דיקור מי השפיר ניתן לבצע החל משבוע 17 להיריון ועד לשבועות מאוחרים. הפעולה נמשכת כמספר דקות וכרוכה בכאב קל ביותר.
לאחר הבדיקה מומלץ מנוחה של 3 ימים (כולל יום הדיקור) בהם מומלץ להמנע מפעילות מאומצת ונשיאת משקל כבד אולם אין צורך לשכב במיטה.
הבדיקה מבוצעת על ידי רופאים מומחים בבתי חולים בלבד (הן ציבוריים והן פרטיים) ואינה מבוצעת במסגרת המרפאה. להדגיש כי החל מ 1/2/2019 קיימת הנחייה של משרד הבריאות לפיה לכל אישה הרה שעוברת בדיקת מי שפיר בהריון מכל סיבה שהיא (גיל, ממצאים באולטרהסאונד וכו’) תבוצע בדיקת השבב הציטוגנטי בעובר (צ’יפ גנטי או CMA), ללא תוספת תשלום.
עוד על בדיקת מי שפיר ניתן לקרוא כאן
סקירת מערכות מורחבת מתבצעת בין השבועות 20-24 להריון. בעיקרה, מבוצעת הבדיקה באמצעות מתמר אבדומינלי (גישה בטנית) אך במידת הצורך נשתמש במתמר ואגינלי להדגמה טובה יותר של תעלת צוואר הרחם או איבר ספציפי. במהלך הסקירה המאוחרת נבדוק את מערכות העובר השונות. הבדיקה מומלצת גם לנשים שביצעו את הסקירה המוקדמת על מנת לוודא שגדילתם והתפתחותם של האיברים שנבדקו – תקינה. בבדיקה זו נבדוק אף איברים שטרם התפתחו בעובר במועד הסקירה המוקדמת.
עוד על סקירת מערכות מאוחרת ניתן לקרוא כאן
בדיקת אולטרה סאונד במהלכה נבדק בתשומת לב יצרה מבנה הלב ותפקודו. במהלך הבדיקה נסקרים מדורי הלב השונים: העליות וחדרי הלב, עובי שריר הלב, שלמות המחיצה. מתבצעת בדיקת דופלר להערכת זרימת דם בלב ובכלי הדם היוצאים והמתנקזים אל הלב. בנוסף נסקרים מסתמי הלב, מערכת ההולכה ותקינות קצב הלב.
בדיקת האקו לב אינה חלק מבדיקות השגרה ומבוצעת על ידי קרדיולוג ילדים או גניקולוג בר סמכא בנושא במצבים מיוחדים בלבד. הבדיקה מבוצעת במרבית המקרים במהלך הטרימסטר השני להריון, ובין ההתוויות לביצוע הבדיקה: שקיפות עורפית מוגברת, חשד למום לבבי בסקירה הראשונה או המאוחרת, סכרת טרום הריונית, היסטוריה של עובר קודם עם מום לבבי, עובר הקטן מאחוזון 3 לגיל ההיריון, עורק טבורי בודד בחבל הטבור, מום מבני בעובר ועוד. חשוב לציין כי לא כל מומי הלב ניתנים לגילוי ובייחוד כאשר מדובר במומי לב קלים כגון חורים במחיצה הבין החדרית (VSD) או העלייתית (ASD), היצרות באבי העורקים ועוד.
בדיקה זו הנה חלק מבדיקות הסקר בהיריון. הבדיקה מבוצעת בין השבועות 24-28 בהיריון. מטרת העמסת הסוכר הנה לאבחן נשים הנמצאות בסיכון לפתח או שכבר פיתחו סוכרת הריון. הבדיקה מבוצעת במעבדות קופת החולים ואין צורך בצום לפניה. בבדיקה מתבקשת היולדת לשתות 50 גר’ סוכר (גלוקוז) ולבצע בדיקת דם לאחר שעה למדידת ערכי הסוכר (גלוקוז).
התחום התקין של בדיקת העמסת סוכר בהריון הוא בין mg/dl 140-65. יש להדגיש כי ערכי הסוכר אשר חורגים מהתחום התקין בבדיקת ה- GCT אינם מעידים בהכרח על סכרת הריון. ערכי סוכר גבוהים בבדיקת ה- GCT מחייבים העמסת סוכר מלאה (glucose tolerance test – OGTT).
העמסת סוכר מלאה (OGTT) מחייבת צום של 8 שעות ומתבצעת במספר שלבים: בשלב הראשון תיבדק רמת הגלוקוז בצום. בהמשך תתבקשי לשתות 100 גרם גלוקוז מהולים במים לאחר השתייה תיבדקנה רמות הגלוקוז בדם שעה שעתיים ושלוש שעות לאחר שתיית הסוכר (סה”כ 4 מדידות: צום, 60 דקות, 120 דקות 180 דקות). במצב תקין רמות הסוכר בזמן 0 (בצום) הינן הנמוכות ביותר עולות לאחר שתיית הסוכר ויורדות עם הזמן. הערכים התקינים לבדיקה זו הינם:
בזמן צום עד mg/dl 95
לאחר שעה עד mg/dl 180
לאחר שעתיים עד mg/dl 155
לאחר שלוש שעות עד mg/dl 140
אבחנה של סכרת היריון תבוצע בנוכחות 2 תוצאות חריגות ומעלה בבדיקות הדם.
*בנוכחות גורמי סיכון לסכרת (סכרת הריונית בהיריון קודם, רקע משפחתי, השמנת יתר, ערכי סוכר גבוהים בצום ועוד) יתכן ונמליץ על העמסת סוכר כבר בתחילת ההיריון לזיהוי מוקדם של סכרת הריונית.
מיועד לנשים בעלות סוג דם Rh שלילי. מטרת הזריקה הנה למנוע יצירת נוגדנים אימהיים כנגד כדוריות הדם של העובר דבר העלול להוביל בהיריון הנוכחי או בהריונות הבאים לאנמיה עוברית. ניתן למנוע את יצירת הנוגדנים האימהיים על ידי מתן חיסון (Anti-D ) לכל יולדת בעלת סוג דם שלילי (-)Rh. החיסון מכיל נוגדן הנקשר לכדוריות הדם של העובר שחדרו למחזור הדם האימהי, ובכך מונע את יצירת הנוגדנים האימהיים. במידה ולאחר הלידה יתברר כי סוג דם הילוד חיובי תקבל היולדת זריקה נוספת.
החיסון (אנטי D) יינתן גם לאחר פעולות פולשניות כגון בדיקת מי שפיר, בדיקת סיסי שליה או דימומים חריגים בהיריון.
מתבצעת בין השבועות 30-32 להיריון (במהלך השליש השלישי של ההיריון) ומטרתה לאבחן מומי עובר המתייצגים בשלב מאוחר בהיריון. חשוב לציין כי בדיקת ההתפתחות בשליש ההריון השלישי אינה מהווה תחליף לסקירה מוקדמת או מאוחרת.
בדומה לסקירה המוקדמת והמאוחרת גם בסקירה זו נבדוק ונתרשם מאברי העובר השונים בדגש על חדרי המח, הכליות מערכת השתן והמעיים. עם זאת, בשל השבוע המאוחר בו מבוצעת הבדיקה, קיים לעיתים קושי טכני בביצועה. לא תמיד ניתן לאבחן את כל המומים שגילויים האפשרי דווח בספרות.
עוד על בדיקת התפתחות מאוחרת של מערכות העובר ניתן לקרוא כאן
חיסון הינו אמצעי ריפוי מונע שתכליתו ללמד ולאמן את מערכת החיסון הטבעית של הגוף להתמודד עם מחוללי מחלות (חיידקים, וירוסים) לא מוכרים באמצעות יצירת נוגדנים ותאי זיכרון יחודיים כנגד מחולל המחלה (פתוגן).
באופן כללי קיימים שלושה סוגים עיקריים של חיסונים:
• חיסון נגיף חי: חיסונים אלה מכילים זן מסוים של נגיף חי מוחלש כגון חיסוני אדמת, חצבת ואבעבועות רוח.
• חיסון נגיף מומת: חיסונים אלה מכילים נגיף שאינו פעיל או חלקי נגיף – חיסון השפעת או השעלת.
• חיסוני רעלן: חיסונים אלה מכילים רעלנים מוחלשים ובכך מונעים את המחלות הנגרמות על ידי חיידקים המפרישים את הרעלן – חיסון הטטנוס.
ככלל יש להימנע בהיריון מחיסונים המכילים נגיפים חיים.
חיסוני נגיף מומת או חיסוני רעלן מותרים בהיריון וחלקם אף מומלצים בהיריון שכן ביכולתם להגן על הילוד בחודשי חיו הראשונים לאחר הלידה כאשר המערכת החיסונית שלו עדיין אינה בשלה.
בהיריון עולה הסיכון לסיבוכי שפעת העלולים לפגוע גם בעובר. בשל הדיכוי החיסוני הטבעי בהיריון נשים בהריון החולות בשפעת נמצאות בסיכון גבוה למחלה קשה וסיבוכים (בצקת ריאות) העלולים לסכן אותן ואת העובר. לקראת עונת השפעת, קיימת חשיבות מיוחדת לחיסון נשים בהריון או נשים המנסות להרות.
החיסון אינו מזיק לעובר ! לאחר החיסון מפתחת האם נוגדנים נגד הנגיף. נוגדנים אלה חוצים את השליה אל העובר ומספקים לתינוק הגנה נכגד מחלת השפעת בחודשים הראשונים לחייו.
יש לזכור כי לא ניתן לחסן תינוקות נגד שפעת עד גיל שישה חודשים וההגנה האימהית היא היחידה האפשרית. ממחקרים עולה שחיסון נגד שפעת הניתן לנשים בהריון מפחית את הסיכון של ילדיהן לתחלואה בשפעת ולאשפוז עקב סיבוכי המחלה בשיעור של עד 60%.ניתן להתחסן בכל שלב בהיריון באמצעות חיסון זריקה בלבד (החיסון בשאיפה מכיל נגיף חי והוא אסור לשימוש בהיריון)
שעלת היא מחלה מסכנת חיים לתינוקות עד גיל חצי שנה. סיבוכי המחלה קשים וכוללים, דלקת ריאות, דלקת קרום המוח ומוות. כ-40% מהתינוקות שנדבקים במחלה לפני גיל שנה מגיעים לאשפוז ביחידות לטיפול נמרץ.
חיסון שעלת במהלך ההיריון אינו מזיק לעובר! החיסון מקנה לתינוק נוגדנים בחודשים הראשונים לחייו המגנים עליו מפני המחלה עד שיוכל לקבל את החיסון בעצמו (גיל חודשיים). יש לזכור כי לא ניתן לחסן תינוקות נגד שעלת עד גיל חודשיים וההגנה האימהית היא ההגנה היחידה האפשרית.
את חיסון השעלת מומלץ לקבל בכל היריון בין השבועות 27 ל-36 להיריון
החיסון מכיל גם תרכיב נגד דיפתריה (טטנוס) ולעיתים גם תרכיב נגד פוליו. כל התרכיבים מומתים, ובטוחים לשימוש בהיריון.
נגיף האדמת עלול לגרום למומים בלב, בעיניים ובמוח. כמו כן עולה הסיכון להפלות. הדבקה בחצבת מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת ולהפלה. הדבקה בחזרת מעלה את הסיכון למות העובר. מומלץ להתחסן עד 6 חודשים טרם ההיריון.
חיסון זה נוסף לשגרת החיסונים רק ב־2008, ולכן נשים רבות בגיל הפוריות אינן מחוסנות נגד המחלה. משרד הבריאות ממליץ לנשים שלא חלו בעבר באבעבועות רוח או לא קיבלו שתי מנות של החיסון – להתחסן. הדבקה בהריון מסכנת את היולדת בסיבוכים קשים (דלקת ריאות ומוות). כמו כן, הנגיף עלול לפגוע בעובר ולגרום לו מומים קשים.