שאלות ותשובות בהריון

 

מעיין: מעיין: אני בשבוע 14 להריוני הראשון. רציתי לדעת מתי מתחילים להרגיש את תנועות העובר?

מעיין שלום. העובר זז ברחם כבר משלבי ההתפתחות הראשונים (שבועות 8-9), אך כיוון שהעובר קטן , והרחם "מוסתר" באגן – לא מרגישים תנועות אלה. בהיריון ראשון קשה לפעמים לזהות את תנועות העובר שמרגישות כמו פרפור קליל, או בועות גזים בבטן התחתונה. בדרך כלל, בהיריון הראשון, נשים מדווחת על תחילתן של תנועות עובר סביב שבועות 20-22 להיריון. בהריונות הבאים תתחילי לחוש בתנועות העובר כבר משבועות 17-18. גורם נוסף שעשוי להשפיע על תחושת תנועות העובר הוא מיקום השלייה. במידה והשלייה קדמית, לעיתים הרגשת התנועות מופחתת ומתאחרת במעט.

 

רוית: הי, אני בשבוע 7 להיריון ורציתי לדעת מתי אני צריכה לקחת חומצה פולית.

רוית שלום. חומצה פולית חשובה בעיקר בשבועות ההיריון הראשונים בשלבים בהן מתפתחת מערכת העצבים המרכזית. הוכח כי לקיחה של חומצה פולית מפחיתה משמעותית את הסיכון למומים הקשורים להתפתחות המח ועמוד השדרה. מומלץ לקחת חומצה פולית החל משלושה חודשים לפחות לפני ההיריון, ולהמשיך עד ללידה.
משרד הבריאות ממליץ לכל הנשים בגיל הפריון ליטול בקביעות חומצה פולית.
המינון המומלץ לנשים שאינן בסיכון מוגבר הנו כ-400 מק"ג של חומצה פולית ליום.
נשים הנמצאות בסיכון מוגבר זקוקות למינון חומצה פולית הגבוה פי עשרה (5-4 מ"ג ליום).
את המינון המוגבר יש לטול בחודש טרם הכניסה להריון, ובמהלך שלושת חודשי ההיריון הראשונים. בהמשך ניתן לעבור לתכשיר משולב של ברזל וחומצה פולית במינון המקובל.
עוד על חומצה פולית ותזונה בהיריון ניתן לקרוא כאן.

 
יעל: הי, סקירה הראשונה גילו כי לעובר יש 2 כלי דם. זה מסוכן?

הי יעל. חבל הטבור מורכב כעיקרון מ-3 כלי דם. שני עורקים המובילים דם מהעובר לשלייה ווריד המוביל דם מחומצן מהשלייה לעובר. ב1% מההריונות (לערך) בחבל הטבור שני כלי דם בלבד – ווריד ועורק. במרבית המקרים באם מדובר בממצא בודד ובהעדר ממצאים נוספים באולטרסאונד אין מדובר במצב מסוכן (תוספת של פחות מאחוז לסיכון הרגיל בהיריון) וגדילת העובר תהה תקינה לחלוטין.
במידה וקיימים מומים/ממצאים נוספים הרי שהסיכון לבעיות כרומוזומליות/גנטיות עולה.
במידה וקיימים שני כלי דם בחבל הטבור המלצתנו הנה לסקירת מערכות (מוקדמת/מאוחרת) מדוקדקת ע"י רופא מיומן, אקו לב עובר ייעוץ גנטי ומעקב גדילה של העובר.

 

שרון: שלום. אני בשבוע 27 והרופא מסר לי שיש ריבוי מי שפיר. מה זה אומר? האם זה מסוכן?

שרון שלום. מי השפיר הם הנוזל המקיף את העובר ברחם. למי השפיר חשיבות להתפתחות התקינה של העובר ברחם. מי השפיר מגנים על העובר, שומרים על חום גופו, בליעת מי השפיר מפתחת את הראות ומערכת העיכול, מי השפיר מאפשרים לעובר לזוז בחופשיות ברחם ובכך תורמים לפיתוח מערכת השריר והשלד.

כחלק מבדיקות האולטרסאונד אנו נוהגים להעריך את כמות מי השפיר. השיטה הנפוצה היותר היא ה-Amniotic fluid index בה מחלקים את הבטן לארבעה רבעים, בכל אחד מהרבעים מודדים את כיס הנוזל המכסימלי ומחברים. תוצאה גבוהה מ־24 סנטימטר מעידה על ריבוי מי שפיר ואילו תוצאה מתחת ל-8 סנטימטר מעידה על מיעוט יחסי במי שפיר.

ריבוי מי שפיר (Polyhydramnios) נמצא בכדי 1-2% מההריונות. ניתן לחלק ריבוי מי שפיר לשלוש רמות:
• ריבוי קל (25-30)
• ריבוי בינוני (30-35)
• ריבוי קשה (מעל 35)
במרבית המקרים (עד 50% מהמקרים) אין אנו מוצאים את הסיבה לעלייה בכמות מי השפיר (אדיופטי). גורמים שכיחים לריבוי מי שפיר הנם סכרת לא מאוזנת, ובמקרים קיצוניים מומי מערכת עיכול, מומים במערכת העצבים, זיהומים שונים מחלות כרומוזומליות ועוד. מובן שככל שריבוי המים משמעותי יותר כך גם גדל הסיכון.
בד"כ כתלות בחומרת הריבוי נישלח את הנשים לבדיקות הבאות: העמסת סוכר 100 גרם, סקירה מכוונת, אקו לב עובר, ברור וירוסים, ייעוץ גנטי.

כפי שהזכרנו במרבית המקרים לא נמצא גורם המעלה את הסיכון לאם או לעובר וההיריון מתפתח ללא בעיות מיוחדות. עם זאת בכל מקרה של ריבוי מי שפיר יש להיוועץ עם הרופא המטפל.
עוד על ריבוי מי שפיר ניתן לקרוא כאן.

 
ליאור: בסקירה השנייה הרופא מסר לי שיש לעוברית נקודה בלב. מה זה אומר?

ליאור שלום. מוקד אקוגני בלב העובר הנו ממצא נפוץ יחסית ובדרך כלל ללא משמעות עתידית. כיוון שנשאלנו רבות על הנושא – הרחבנו מעט את ההסבר לגבי ממצא זה – בקישור המצורף.

 

קארין: הרופא המליץ לי לבצע חיסון שעלת. האם חיסון שעלת מותר בהיריון?

קארין שלום. שעלת הנה מחלה קשה היכולה לפגוע בעיקר בתינוקות קטנים להם אין עדיין נוגדנים כנגד המחלה. המלצתנו החד משמעית בדומה להמלצת משרד הבריאות הנה להתחסן בין השבועות 27-34. חיסון השעלת הניתן לך, מגן בעצם על התינוק שלך בחודשי חיו הראשונים.
בשל חשיבות הנושא הרחבנו על חיסון השעלת בפרט ועל חיסונים בכלל בקישור המצורף.

 

מירי: אני בשבוע 35 לקראת לידה שנייה. בהיריון הראשון ילדתי בניתוח קיסרי בגלל מצג עכוז. אני מאוד מעוניינת לחוות לידה טבעית. האם זה אפשרי?

בהחלט כן!!  במרבית המקרים אנו בהחלט תומכים ומאפשרים ניסיון ללידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי.  שיעורי ההצלחה של לידה רגילה לאחר ניתן קיסרי הינם 60-90% וזאת כתלות בגורמים שונים המשפיעים על סיכויי ההצלחה כגון: הסיבה לניתוח הקודם, האם היו בעבר לידות נרתיקיות, משקל העובר ועוד הסיכון העיקרי בניסיון לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי הנו קרע של הרחם במהלך הלידה. אולם במידה והניתוח הקיסרי בוצע בחתך רוחבי תחתון (סוג החתך הנפוץ) סיכון זה נמוך ועומד על כחצי אחוז. יש לוודא עם הרופא המטפל העדר גורמי סיכון היכולים להעלות את הסכנה לקרע רחמי (כגון חתך אורכי בניתוח הקודם, עובר גדול ועוד') וכן שאין סיבה אחרת שמונעת לידה נרתיקית (מצג עכוז, שליית פתח ועוד).

 

אורטל: שלום. אני בשבוע 20 להיריון. עשיתי אצלכם סקירה ראשונה (היה מעולה) ונרשמתי כבר לסקירה שנייה. רציתי לשאול האם מותר לטוס לחופשה קצרה בחו"ל?

במידה ומהלך ההיריון תקין ואינך נמצאת בהיריון בר סיכון אין מניעה מחופשה בחו"ל. מרבית חברות התעופה מאפשרות לטוס עד שבוע 36 להיריון. אנו ממליצים ללבוש בגדים נוחים, לשתות הרבה מים במהלך הטיסה, לקום, להתנועע ולחלץ איברים. כדאי כמובן לבחור ביעדים שאינם מרוחקים.
מומלץ להצטייד בביטוח רפואי ולהיוועץ עם הרופא המטפל טרם הזמנת כרטיסי הטיסה.
תיהני !!!

 

ענבל: שלום, אני בשבוע 7 להיריון והרופא הציע לעשות NIPT. מה זו הבדיקה? האם היא טובה יותר מניקור מי שפיר? האם הבדיקה עלולה לפגוע בעובר?

בשנים האחרונות התפתחו בדיקות המאפשרות להעריך את הסיכון להפרעות כרומוזומליות בעובר, באמצעות בדיקת דם של האם – בדיקת NIPT/NIPS.
קיימות חברות פרטיות רבות המציעות את הבדיקה וקיימים הבדלים בין החברות מבחינת מספר הכרומוזומים הנבדקים.
היתרון בבדיקה זו הינו שהיא אינה בדיקה פולשנית (בדיקת דם פשוטה) ועל כן אינה כרוכה בסיכון לעובר. אולם, חשוב להדגיש כי בדיקה זו אינה מהווה תחליף לבדיקת מי השפיר/סיסי שלייה.
בדיקת ה- NIPT/NIPSהנה בדיקת סקר בלבד, והיא אינה בדיקה אבחנתית. הבדיקה מספקת מידע "עקיף" על הדנ"א של העובר ואינה בודקת את הדנ"א הישיר מהעובר עצמו. כמו כן בדיקה זו אינה יכולה לאתר שינויים כרומוזומלים מזעריים אשר נבדקים בבדיקת הצ'יפ הגנטי, ואינה בודקת מחלות גנטיות ספציפיות במידה וידועה נשאות למחלה מסוימת אצל בני הזוג.

 

לאה: האם מותר לקיים יחסי מין בהיריון?

במידה וההיריון תקין ואינך סובלת מדימומים חוזרים / שליית פתח / צירים מוקדמים אין מניעה מקיום יחסי מין בהיריון.

 

מירב: אני בשבוע 33 להיריון והרופא שלח לי בדיקת GBS שיצאה חיובית. מה המשמעות? האם העובר חולה?

שלום מירב. GBS (סטרפטוקוק מקבוצה B) הוא חיידק שכיח בנרתיק ואינו מסוכן לאישה. במידה ונמצאת חיובית ל GBS במשטח נרתיקי המשמעות היא שהחיידק מצוי בנרתיק, והעובר חלילה לא חולה.
החיידק יכול להדביק את העובר במידה ומתחילה ירידת מים, וכן בזמן הלידה עם המעבר של העובר בתעלת הלידה. במידה וחיידק ה- GBS מדביק את העובר הוא עלול להיות מסוכן ולגרום למחלה קשה בייחוד בפגים.
על כן, באם נמצאת חיובית ל-GBS בהגיעך לחדר לידה/מיון יולדות עלייך ליידע את הצוות הרפואי והסיעודי וזאת על מנת בכל מקרה של ירידת מים/לידה פעילה, תטופלי באנטיביוטיקה דרך הוריד, כדי למנוע הדבקה של העובר.
יש להדגיש כי אם ה-GBS נמצא במשטח נרתיקי בלבד – אין צורך בטיפול אנטיביוטי בזמן ההיריון.
הנחיות האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה הינן כי אין הכרח לבצע בדיקה ל GBS בנרתיק בכל ההריונות, אלא רק במצבים מיוחדים בלבד.

 

מירי: חברות מספרות לי על בדיקת התפתחות מאוחרת לעובר / סקירה שלישית (אחרי הסקירה השנייה). מה זו הבדיקה? האם היא חשובה?

מירי שלום. בדיקת התפתחות מאוחרת של העובר מבוצעת במהלך הטרימסטר השליש של ההיריון – בין השבועות 30-32 להיריון. מטרתה של בדיקת ההתפתחות העוברית המאוחרת היא לזהות מומים עובריים הניתנים לאבחון רק בשלבי ההיריון המאוחרים. הופעה מאוחרת של מומים לאחר סקירת מערכות תקינה הינה תופעה מוכרת אך נדירה המתרחשת אחת ל 500-1000 הריונות.

בדומה לסקירה המוקדמת והמאוחרת, גם בסקירה זו נבדוק ונתרשם מאברים שונים בעובר ובדגש על חדרי המח, הכליות מערכת השתן והמעיים. חשוב לציין כי בשל השבוע המאוחר בו מבוצעת הבדיקה, קיים לעיתים קושי טכני בביצועה. לא תמיד ניתן לאבחן את כל המומים שגילויים האפשרי דווח בספרות.

חשוב להדגיש כי אין המלצה של משרד הבריאות לביצוע בדיקה זו באופן שגרתי ועל כן היא אינה מכוסה כלל על-ידי קופות החולים, ומתבצעת באופן פרטי בלבד. בנוסף, אין מהווה בדיקת ההתפתחות של השליש השלישי תחליף לסקירה מוקדמת או מאוחרת.

עוד על סקירה שלישית ניתן לקרוא כאן.

 

 

נושאים נוספים:

מוקד אקוגני

לקריאה >

חיסונים בהריון

לקריאה >

מעקב הריון מ-א׳ ועד ״טף״

לקריאה >